בא-לי דג ובשר טרי בע"מ ואח' נ' אולמי לוגסי (2006) בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשים עותרים לביטול עיקול זמני שהוטל לבקשת המשיבה במסגרת תביעה אשר הוגשה לחייבם לשלם למשיבה 529,012 ₪.

לאחר הדיון הסתבר כי נפלה טעות חישוב בתביעה ובבקשה להטלת עיקולים וסכום החוב עומד על 479,012 ₪.

2.לטענת המשיבה בתביעתה ובבקשה להטלת עיקולים, סיפקה ל"אולמי לוגסי" מוצרים ונותרה יתרת חוב בגינה מסר לה המבקש 3 עשרה שיקים אשר נמשכו מחשבון המבקשת 1 המהווים את סכום התביעה. יובהר כי השיקים נמסרו בארבעה מועדים שונים מיום 24.03.10 ועד ליום 10.10.10 וחלקם טרם הגיע מועד פירעונם במועד הגשת התביעה.

עוד יצויין כי חלק מהשיקים נועדו להחליף שיק קודם בסך 258,307 ₪ אשר נועד לפירעון ביום 26.03.10. מועד פירעון השיקים חל מיום 28.08.10 ועד ליום 31.12.10 והמשיבה, לבקשת המבקש 3, הסכימה לדחות את הצגת השיקים הראשונים מאוגוסט לאוקטובר.

הואיל והמבקשים ביטלו את 7 השיקים הראשונים הוגשה התביעה והבקשה להטלת עיקולים.

עוד טענה המשיבה כי נודע לה כי המבקשת 1 פועלת להעברת פעילותה לחברה אחרת, היא המבקשת 3, כפי שנהגו בעלי האולם בעבר.

ביחס למבקש 3 נטען כי יצר מצג לפיו יפרעו השיקים מטעם המבקשת 1 והוליך את המשיבה בכחש.

יובהר כי העיקולים הוטלו אצל 26 מחזיקים, אנשים אשר הזמינו אירועים באולמי לוגסי ולא על נכסים אישיים של המבקש 3.

3.המבקשים טוענים כי הבקשה להטלת עיקולים אינה עומדת בדרישות הדין והפסיקה לצורך הטלת עיקולים הואיל ואין ראיות מהימנות כאורה לקיומה של עילת התביעה או חשש להכבדה.

בתצהיר המבקשים נטען כי המבקשת 1 פעילה וכן חשבונה והוא הדין ביחס למבקשת 2.

לגבי מבקש 3 נטען כי הינו בעל הון וללא חובות.

עוד נטען כי במהלך שנת 2010 התעורר חשדו של המבקש 3 כי חשבונות המשיבה אינם משקפים מוצרים שסופקו בפועל. לטענת המבקשים, בגין חשד למרמה וזיוף בהיקף של כמיליון שקלים סירבו ומסרבים לפרוע את יתרת החוב נוכח סירוב המשיבה לבדיקת חשבונותיה.

דיון והכרעה

4.המצהירים מטעם שני הצדדים נחקרו ולאחר חקירתם התרשמתי כי טענות המשיבה איתנות בעוד גרסת המבקשים באשר לסיבה בגינה ביטלו את ההמחאות נשענת על כרעי תרנגולת.

עילת התביעה כנגד המבקש 1 מוצקה ונשענת על 10 ההמחאות נשוא התביעה.

טענות המשיבה ביחס למצגי המבקש 3 והתנהלותו לא נסתרו ודי בטענותיהם, בשלב זה, כדי להראות עילה לכאורה.

ביחס למבקשת 2, העילה נשענת על העברת הפעילות מהמבקשת 1 אליה. טענה זו הסתברה כמוצקה בחקירה בה הודה המבקש 3 כי המבקשת 1 אינה פעילה והאולם פועל באמצעות המבקשת 2.

לעניין התנהלות נפסדת כאמור, אשר לכאורה מיועדת להסתחמק מנושים, עמד בית המשפט בבר"ע (ת"א) 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, והאסמכתאות שם.

בשלב זה התובע נדרש להראות זכות לכאורה, היינו כי סיכויי התביעה חוצים רף מינימלי וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. רף כאמור אינו שקול להוכחה במאזן ההסתברויות הנדרשת בהליך העיקרי.